הנחייה חדשה של “רשם החברות” קובעת, כי “חברות השליחויות” המספקות שירותי עזר משפטיים לחברות, מנועות לבצע פעולות של ייצוג לקוחות מול “רשם החברות”. עתירה כנגד ההחלטה הוגשה לבית-המשפט.

החלטת “רשם החברות” קובעת, כי הנוהג לפיו, מתן תגובות/אישורים/סירובים של ה”רשם” לפעולות השונות המבוצעות על-ידי החברות, ומועבר ישירות ל”חברות השליחויות” – מבוטל. אופן ההתקשרות של “הרשם” עם החברות במענה או בדרישה לפעולות הנעשות מולו על-ידן, יהיה אל מול החברות עצמן או באי-כוחם (עורכי-דין) ולא אל מול “חברות השליחויות”.

החלטה זו, גובתה על ידי בית-המשפט לעניינים מנהליים, (רות רונן, עת”מ 18209-07-12) אשר לא התערב בהחלטת “הרשם”, על אף טענות של “חברות השליחויות”, כי מדובר בהחלטה בעייתית מאוד הפוגעת בחופש העיסוק וכן בציבור החברות עצמן המשתמשות בשירותי חברות השליחויות.

ביהמ”ש העליון (י.פוגלמן בר”מ 5462/12) אף הרחיב את החלטת בית המשפט המנהלי, וקבע כי המניעה הזמנית בפעילות חברות השליחויות אל מול “רשם החברות” תחול גם על בקשות עתידיות הקשורות לעניין זה, והחלטת “רשם החברות” תישאר בעינה עד אשר תידון הסוגיה בבית המשפט.

ניתן לראות בפעולת “רשם החברות”, למעשה מתנער מ”הייצוג” שנעשה על ידי חברות שליחויות שונות, מקום בו הדבר אסור, וקובע כי אינו מחויב להעביר אישורים, בקשות, סירובים, לפעולות שבוצעו על-ידי החברות, אל “השליח” אלא לפונים עצמם או בא-כוחם החוקי. ייצוג מול רשם החברות של מי שאינו “עורך-דין” הינו בבחינת פגיעה בייחוד המקצוע, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין.